על חיסונים וחשיבותם

חיסונים – הגדרה

חיסון הוא תהליך בו מעצימים את המערכת החיסונית שלנו כנגד וירוסים או חיידקים.

בתהליך החיסון מחדירים לגוף (בדרך כלל בזריקה, אך גם בכדורים או טיפות אף) מיקרואורגניזם מומת, או מוחלש, או מרכיב משמעותי במעטפת שלו. מערכת החיסון שלנו, בפעולה משולבת של לימפוציטים מסוג T+B וכן נוגדנים, יוצרת חסינות כנגד אותו יצור/מיקרואורגניזם.

היסטוריה וחשיבות

בטרם הומצאו החיסונים, אדם התחסן כנגד מחלה מסוימת רק לאחר שחלה בה. מקובל לייחס את המצאת החיסון הראשון ל- Edward Jenner, אשר ב 1798 יצר לראשונה חיסון כנגד אבעבועות שחורות. יש הטוענים כי הסינים וההודים השתמשו בחיסונים כבר במאה ה-10 וכי הרעיון הובא לאנגליה כבר 70 שנה לפני ג’נר. עד 1880 החיסון היחידי שהיה קיים בעולם המערבי היה נגד אבעבועות שחורות, אולם אז הצליח Louis Pasteur ליצור חיסונים גם נגד כולירה וגחלת בעופות וחיסון כלבת בבני אדם.

ארגון הבריאות העולמי מעריך היום כי חיסונים מפחיתים תמותה בשיעור של 2-3 מיליון מידי שנה (בכל הגילים). אבל יחד עם זאת, עדיין מתים מידי שנה 1.5 מיליון ילדים בגלל מחלות שניתן היה למנוע אותן על-ידי חיסון.

תמותה שנתית הנמנעת על-ידי חיסונים

• מחלת דלקת כבד נגיפית B  – נמנעו כ- 900,000 מקרי מוות
• חצבת  – נמנעו כ- 900,000 מקרי מוות
• המופילוס אינפולאנזה b – נמנעו כ- 400,000 מקרי מוות
• שעלת – נמנעו כ- 346,000 מקרי מוות
• טטנוס בילודים – נמנעו כ- 215,000 מקרי מוות
• טטנוס – נמנעו כ- 195,000 מקרי מוות
• קדחת צהובה – נמנעו כ-  30,000 מקרי מוות

ברשימה שלעיל לא מופיעה כלל מחלת האבעבועות השחורות- מחלה עם 30% תמותה, שהוכחדה מהעולם בזכות החיסונים.

חיסון פעיל וחיסון סביל

בחיסון פעיל אנחנו מתכוונים, כפי שנאמר לעיל- החדרה של מיקרואורגניזם שעבר מניפולציה להמתתו/החלשתו. מרבית החיסונים הם מהסוג הזה. חשוב להדגיש כי יש הבדל בין החיסונים השונים- יש כאלה בהם מספיקה זריקה אחת להעניק חסינות לכל החיים, בעוד באחרים יש צורך לחזור על החיסון מידי שנה (למשל שפעת), או כל כמה שנים (למשל: טטנוס). בחיסון סביל אנחנו מתכוונים למתן נוגדנים כנגד מחולל כלשהו. בניגוד לחיסון פעיל המחזיק שנים רבות, הנוגדנים הללו “חיים” בגופנו במשך כ-6 חודשים בלבד. דוגמא לנוגדנים שכאלה: כלבת, או דלקת כבד נגיפית B, או אבעבועות רוח.

חיסון תינוקות, מתבגרים ומבוגרים

אצלנו במרפאה בכפר עובדים לפי תוכנית החיסונים הלאומית של ישראל המפורסמת באתר של משרד הבריאות והיא משתנה מעת לעת.

תוכנית החיסונים מבוססת על נתונים אפידמיולוגיים (שיעורי תחלואה ותמותה), על הימצאותם של חיסונים מתאימים בשוק (לאחר ביצוע ניסויים קליניים), על מחירם ועוד.

ניתן לחלק את קבוצות היעד לחיסונים לכמה קבוצות: תינוקות וילדים, מבוגרים, קשישים (>65), עובדי מערכת הבריאות, מטיילים ועוד.

חשוב להקפיד על השלמת החיסונים במועד ובמרווח זמן המתאים כדי לתת חסינות מרבית.